פורטל זכויות יוצרים

דיני זכויות יוצרים ו- חוק זכות יוצרים תשס"ז – 2007 בפרט, באים להסדיר את ההגנה על יצירות מוגנות, היוצרות לבעליהן זכויות יוצרים וזכות מוסרית.

חוק זכות יוצרים תשס"ז – 2007 מסדיר את ההגנה על זכות היוצרים מחד, וההגנה על הזכות לעשות שימוש הוגן בזכות יוצרים (להסבר מהו שימוש הוגן בזכויות יוצרים).

החוק מאפשר לבעל זכות היוצרים ו/או לבעל הזכות המוסרית להגן על זכויותיו הרוחניות על-ידי מתן סעדים אופרטיביים למניעת השימוש הבלתי מורשה, כאשר ניתן לחלק את הסעדים לשתי קבוצות:

א. סעד מניעתי – צווי מניעה ו/או צווי עשה נגד המשך השימוש בקניין הרוחני של התובע.

ב. סעד כספי – פיצוי בעל זכות היוצרים.

 למעשה ניתן לפנות אל בית המשפט בתביעה מאוחדת בה יכללו שני הסעדים יחדיו, המניעתי והכספי, וכך לרוב פועלים עורכי דין המתמחים בזכויות יוצרים.

חוק זכות יוצרים מספק הגנה ייחודית לבעל זכות היוצרים בכל הנוגע לסעד הכספי. שכן, להבדיל מדיני הנזיקין הכלליים, המחייבים את התובע להוכיח נזק, בחוק זכות יוצרים ישנה הגנה מיוחדת לבעלי זכויות יוצרים, המאפשרת להם להיפרע ממעוול, מפר זכות יוצרים, אף ללא הוכחת נזק. הגנה זו מכונה "פיצויים ללא הוכחת נזק".

וכך קובע סעיף 56 לחוק זכות יוצרים:

 (א)      הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
   (ב)       בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין היתר, שיקולים אלה:
    (1)       היקף ההפרה;
(2)       משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;
  (3)       חומרת ההפרה;
 (4)       הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;
  (5)       הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;
  (6)       מאפייני פעילותו של הנתבע;
  (7)       טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;
  (8)       תום לבו של הנתבע.
 (ג)       לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת.
 (ד)       השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

כלומר, בית המשפט רשאי לפסוק בגין כל הפרת זכות פיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 100,000 ש"ח. יש לייתן את הדעת, כי לעיתים ביצוע מעשה אחד של שימוש ביצירה, יכול להוות הן הפרת זכות יוצרים והן הפרה של זכות מוסרית, ובכך להסמיך את בית המשפט בפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 200,000 ש"ח (שתי הפרות).

עם זאת, בפועל בתי המשפט אינם פוסקים פיצוי ללא הוכחת נזק ביד נדיבה, כאשר התובע כושל ביצירת תפישה בתודעת השופט היושב בדין, כי אכן נגרם לו נזק אך בשל קושי לכמת את הנזק, לא עלה בידו להוכיח ולכמתו לסכום כספי. במילים אחרות, הסעיף המאפשר לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק, אינו "מתנת שמיים" עבור בעל היצירה, המזכה אותו בפיצוי של 100,000 ש"ח, כאשר ההפרה הייתה זניחה, לא התפרסמה ברבים, ולא הסבה לו נזק של ממש.

כך גם, בתי המשפט נוטים לשקול ולייחס נפקות לתום לב של הצדדים, בעל היצירה והמפר.

יש לציין, כי עורכי דין זכויות יוצרים, לעיתים נוטים להזניח את החלק בתביעת בעלי זכויות היוצרים הנוגעת לנזק, ולתום ליבו של מפר זכויות היוצרים, והדבר עלול להיות בעורכיו של התובע, בכך שלא יפסק פיצוי ניכר. על כן, על עורך דין זכויות יוצרים להקפיד ביתר בנושא זה על מנת למקסם את הפיצוי שייפסק לזכות התובע. מאידך, על עורך דין זכויות יוצרים המייצג את הנתבע, לזהות כשלים אלו בצד שכנגד על מנת לקטין את סיכון הנתבע. 

אין האמור לעיל מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי בזכויות יוצרים. כל מקרה נבחן ונפסק לפי נסיבותיו, ומומלץ לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין מוביל בזכויות יוצרים.